Vagus nerve infection hypothesis/he

מתוך MEpedia

תיאורית עצב הואגוס - מציעה שאצל אנשים מסוימים, הסימפטומים של תסמונת העייפות הכרונית/מיאלג'יק אינספלומיאליטיס נגרמים על ידי זיהום בעצב הואוגס או סביבו. העצב הארוך ביותר במערכת העצבים האוטונומית בגוף האדם.

בשנת 2013, מייקל ואנלזקר, אז סטודנט לתואר שני באוניברסיטת טאפטס וכיום חוקר פוסט-דוקטורט בבית הספר לרפואה של הרווארד, פרסם את ההשערה

Michael VanElzakker [1]

עצב הוואגוס, הנקרא גם עצב הגולגולת העשירי, מתחיל במוח ועובר במורד תא הגוף, עם ענפים המעצבבים את כל האיברים העיקריים..[2] הוא אחראי לתגובת המחלה, תגובה בלתי רצונית המאופיינת בעייפות, חום, מיאלגיה, דיכאון ותסמינים אחרים הנצפים לעתים קרובות בחולים עם תסמונת התשישות הכרונית.[3]

תיאוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כפרי שהוסבר ע"י ד"ר מייקל ואנלזקר: "השערת עצב הואגוס של תסמונת התשישות הכרונית טוענת שהתסמינים של התסמונת הם גרסה פתולוגית מופרזת של מחלה נורמלית שיכולה להתרחש כאשר נרתיקי גליה תחושתיים [גופים המכילים מספר תאי גופי עצב] או פרגנגליות [תאים לא עצביים שמקיפים עצבים] נגועים בעצמם בנגיף או חיידק כלשהו. תאי הגליה [תאים התומכים ומגנים על נוירונים] עלולים להפציץ את עצב הואגוס החושי עם ציטוקנים מעודדי דלקת וחומרים נוירו-אקסיצטטוריים אחרים, וליזום הופעה מוגזמת ואות התנהגות של מחלה בלתי פתירה. לפי השערה זו כל זיהום פתוגני של עצב הוואגוס יכול ליגרום לתסמונת התשישות הכרונית, מה שפותר את המחלוקת המתמשכת לגבי מציאת פתוגן בודד." התאים הנוירואימוניים שתפקידם להגן על העצב, כגון תאי פיטום ותאי גליה, יכולים לחוש בגורם הזיהומי ולהיות מופעלים, ובתורם מאותתים לעצב הואגוס שיעביר מיד לגבי זיהום למח, מה שגורם לתגובה המערכתית.[1]

ואנלזקר מאמין שכל גורם זיהומי בעל זיקה לרקמות עצב יכול ליגרום לזיהום בעצב הוואגוס, כולל HHV-G, וירוס אפשטין-בר, וירוס וריצלה זוסטר, אבעבועות רוח, סוגים מסוימים של אנטרוווירוסים ואפילו בורליה, החיידק הגורם למחלת ליים. הוא חושב שזה יכול להסביר למה אף גורם זיהומי אחד לא בודד כגורם לתסמונת העייפות הכרונית, למרות שכל הגורמים הללו היו קשורים למחלה.[4]

כדי לבחון את ההשערה, ואנלזקר משתמש בסריקות MRI ו- PET משולבת עם נוגדנים מסומנים ברדיו

כדי לחפש "פעילות תאית מוגזמת בגזע המח במקום שנקרא הגרעין של ה solitary tract

שבו כמ 80 אחוז מהאווגוסים החושיים הללו. לסיבי העצב יש את גופי התא שלהם הרעיון הוא שאם נוכל לראות אות נוסף שם, ושיש שם יותר פעילות אצל חולי תסמונת העייפות הכרונית מאשר אצל אנשים בריאים, זו תהיה עדות לכך שיש אות מוגזם המגיע מעצב הוואגוס לתוך המוח." בנוסף, הוא מציע שאחת האפשרויות היא דגימת ביופסיה של עצב הואגוס מחולי תסמונת התשישות הכרונית שמתו בטרם עת מסיבות אחרות. עם זאת, לאור הגודל וההסתעפות המורכבת ביותר של עצב הוואגוס, יהיה קשה להוכיח עדות ישירה לזיהום. [4] [3]

ראיות[עריכה | עריכת קוד מקור]

עדויות עקיפות נדונות בהרחבה במאמר ההשערה. עדות ישירה לזיהום ויראלי בעצב הוואגוס תהיה קשה מאוד להשיג מכיוון שלא ניתן להסיר את כל עצב הוואגוס כדי לעבור ביופסיה.

דרכי טיפול[עריכה | עריכת קוד מקור]

אם התאוריה תוכח כנכונה, הגישות האפשריות לטיפול יכללו:

  • טיפולים אנטי ויראליים - הבעיה הפוטנציאלית בטיפול אנטי ויראלי היא הצורך במגוון רחב של תרופות מכיוון שייתכן שלא יזוהה וירוס ספציפי אחד, ושתרופות אנטי-ויראליות נוטות לא להשפיע על נרתיקי גליה. [2]ד"ר חוזה מונטויה, וד"ר מרטין לרנר, פירסמו מחקרים המצביעים על כך שטיפול ב Valganciclovir IV עשוי להיות יעיל אצל חולי CFS שאצלם יש חשד לנוגדני IGG לEBV. לרנר כלל גם חולים עם IGG מוגבר ל CMV. גם לרנר וגם מונטויה הוכיחו כי טווח טיפול ארוך (מעל 6 חודשים) יעיל יותר מטיפול קצר טווח באנטי [5][6]מחקרים על מכרסמים הראו שהחומר מחקרים על מכרסמים הראו שהחומר האנטי-ויראלי Famvir (famciclovir) חודר לגרעיני עצב היקפי טוב יותר מאנטי-ויראליים אחרים (למשל, Thackray & Feld 1996 J Infect Dis 173; Thackray & Feld 1998 Antimicrob Agents & Chemother 42), מה שהופך אותו לאופציה אטרקטיבית במקרה שלתסמינים המונעים על ידי זיהום סמוי או פעיל של וירוס הרפס של תאי גנגילה היקפיים בעצ הואגוס..
  • מעכבי תאי גליה - כגון lbudilast- תרופה אנטי דלקתית המשמשת בעיקר ביפן לאסטמה, שבץ וטיפול בכאב נוירופתי כתוספת לאופיואידים. Ibudilast חוצה את מחסום הדם-מוח ומדכא את הפעלת תאי גליה.
  • גירוי עצב הוואגוס - כולל העברת דחפים חשמליים לעצב הוואגוס באמצעות מכשיר רפואי. השימוש כיום שמור כטיפול משלים לסוגים מסוימים של אפילפסיה בלתי פתירה ו[1]] דיכאון]] עמיד לטיפול, אך הוא נחקר כטיפול בר-קיימא במצבים רבים אחרים, כולל Myalgic_encephalomyelitis, Chronic_fatigue_syndrome, פיברומיאלגיה. גירוי עצב הוואגוס מקדם את ההשפעות האנטי דלקתיות של עצב הוואגוס המוטורי (העפרנטי-אימפולס עצבי המכוון ממערכת העצבים המרכזית אל הפריפיריה, אימפולס [7][8][9]. במקרה של תיאורית הזיהום של עצב הוואגוס, היא עשויה גם לווסת איתות חושי מוגזם (אפרנטי-אימפולס מוטורי המכוון מאיבר חישה אל מרכזי חישה במח, אימפולס סנסורי).
  • [https://.

me-pedia.org/wiki/Celecoxib Celebrex] - Celebrex הוא מעכב COX2, החוסם אנזים המהווה חלק מייצור פרוסטגלנדינים. כאשר תאי גליה מופעלים, הם מייצרים מתווכים נוירואקסיטטוריים - מולקולות המפעילות תאי עצב. על פי תיאורית הזיהום של עצב הוואגוס, זיהום בגרעיני עצב הוואגוס גורם להפעלה של תאי גליה קשורים, אשר בתורם מעוררים יתר על המידה את עצב הוואגוס באמצעות מתווכים אלה. פרוסטגלנדינים הם אחד המתווכים הנוירו-אקסציטטוריים הללו, יחד עם ציטוקינים פרו-דלקתיים, תחמוצת חנקן, מיני חמצן תגובתיים, גלוטמט וגורם גדילה עצבי. מלבד המנגנון האנטי דלקתי של עיכוב COX2, נגיפי הרפס מעלים ויסות של COX2 כדי לסייע בשכפול משלו (למשל, Reynolds & Enquist 2006 Rev Med Virol 16).

  • Ampligen - תרופה הממריצה ייצור של אינטרפרון טבעי.

מחקרים משמעותיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

מידע נוסף[עריכה | עריכת קוד מקור]

הפניות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ↑ 1.0 1.1 1.2 VanElzakker, MB (September 2013), "Chronic fatigue syndrome from vagus nerve infection: a psychoneuroimmunological hypothesis" (PDF), Medical Hypotheses, 81 (3): 414-423, doi:10.1016/j.mehy.2013.05.034, PMID 23790471
  2. ↑ 2.0 2.1 Medscape (August 17, 2015). "Vagus Nerve Anatomy".
  3. ↑ 3.0 3.1 HHV-6 Foundation (July 13, 2013), CFS: a herpesvirus infection of the vagus nerve?
  4. ↑ 4.0 4.1 Ykelenstam, Yasmina; VanElzakker, MB (December 8, 2015), "Harvard Neuroscientist Dr. Michael VanElzakker: Chronic Fatigue Vagus Nerve Link", The Low Histamine Chef (interview)
  5. ↑ Lerner, AM; Beqaj, S; Fitzgerald, JT; Gill, K; Gill, C; Edington, J (2010). "Subset-directed antiviral treatment of 142 herpesvirus patients with chronic fatigue syndrome". Virus adaptation and treatment. 2: 47–57.
  6. ↑ Montoya, JG; Kogelnik, AM; Bhangoo, M; Lunn, MR; Flamand, L; Merrihew, LE; Watt, T; Kubo, JT; Paik, J; Desai, M (2013). "Randomized clinical trial to evaluate the efficacy and safety of valganciclovir in a subset of patients with chronic fatigue syndrome". Journal of Medical Virology. 85: 2101–9. doi:10.1002/jmv.23713.
  7. ↑ Traianos, E.; Dibnah, B.; Lendrem, D.; Clark, Y.; Macrae, V.; Slater, V.; Wood, K.; Storey, D.; Simon, B.; Blake, J.; Tarn, J. (June 1, 2021). "Ab0051 the Effects of Non-Invasive Vagus Nerve Stimulation on Immunological Responses and Patient Reported Outcome Measures of Fatigue in Patients with Chronic Fatigue Syndrome, Fibromyalgia, and Rheumatoid Arthritis". Annals of the Rheumatic Diseases. 80 (Suppl 1): 1057–1058. doi:10.1136/annrheumdis-2021-eular.1999. ISSN 0003-4967.
  8. ↑ Molero-Chamizo, Andrés; Nitsche, Michael A.; Bolz, Armin; Andújar Barroso, Rafael Tomás; Alameda Bailén, José R.; García Palomeque, Jesús Carlos; Rivera-Urbina, Guadalupe Nathzidy (January 2022). "Non-Invasive Transcutaneous Vagus Nerve Stimulation for the Treatment of Fibromyalgia Symptoms: A Study Protocol". Brain Sciences. 12 (1): 95. doi:10.3390/brainsci12010095. ISSN 2076-3425.
  9. ↑ Kutlu, Nazlı; Özden, Ali Veysel; Alptekin, Hasan Kerem; Alptekin, Jülide Öncü (March 2, 2020). "The Impact of Auricular Vagus Nerve Stimulation on Pain and Life Quality in Patients with Fibromyalgia Syndrome". BioMed Research International. 2020: e8656218. doi:10.1155/2020/8656218. ISSN 2314-6133.
  10. ↑ Barnden, LR; Kwiatek, R; Crouch, B; Burnet, R; Del Fante, P (2016), "Autonomic correlations with MRI are abnormal in the brainstem vasomotor centre in Chronic Fatigue Syndrome", NeuroImage: Clinical, 11: 530-537, doi:10.1016/j.nicl.2016.03.017
  11. ↑ "CFS: a herpesvirus infection of the vagus nerve? | HHV-6 Foundation | HHV-6 Disease Information for Patients, Clinicians, and Researchers | Apply for a Grant". hhv-6foundation.org. July 23, 2013. Retrieved October 14, 2018.
  12. ↑ Johnson, Cort (December 28, 2013). "One Theory To Explain Them All? The Vagus Nerve Infection Hypothesis for Chronic Fatigue Syndrome - Simmaron Research". Simmaron Research. Retrieved October 14, 2018.
  13. ↑ Johnson, Cort (February 14, 2014). "Michael VanElzakker Ph.d Talks – About the Vagus Nerve Infection Hypothesis and Chronic Fatigue Syndrome (ME/CFS) - Simmaron Research". Simmaron Research. Retrieved October 14, 2018.
  14. ↑ Ykelenstam, Yasmina (December 7, 2015). "Yasmina Ykelenstam's Healing Histamine Podcast: Chronic Fatigue from Vagus Nerve Infection: A Psychoneuroimmunological Hypothesis". thelowhistaminechefpodcast.libsyn.com. Retrieved October 14, 2018.
  15. ↑ "Harvard neuroscientist Dr. Michael VanElzakker: chronic fatigue vagus nerve link | Healing Histamine". Healing Histamine. December 8, 2015. Retrieved October 14, 2018.
  16. ↑ lassesen (March 13, 2016). "Vagus Nerve infection hypothesis and the Driscoll Theory". CFS Remission. Retrieved October 14, 2018.
אוחזר מתוך "https://me-pedia.org/w/index.php?title=Vagus_nerve_infection_hypothesis/he&oldid=239267"