Editing Mast cell activation syndrome/he

From MEpedia, a crowd-sourced encyclopedia of ME and CFS science and history
Warning: You are not logged in. Your IP address will be publicly visible if you make any edits. If you log in or create an account, your edits will be attributed to your username, along with other benefits.

The edit can be undone. Please check the comparison below to verify that this is what you want to do, and then publish the changes below to finish undoing the edit.

Latest revision Your text
Line 1: Line 1:
<div lang="he" dir="rtl" class="mw-content-rtl">
{{Cleanup | date = Oct 2021|reason=Changes are needed because this page does not follow the [[MOS|Manual of style]] or [[MEpedia:Science guidelines|science guidelines]].}}


'''תסמונת שיפעול תאי פיטום''' (MCAS) היא תופעה שבה תאי הפיטום בגופו של חולה משחררים כמויות מוגזמות של כימיקלים המכונים מתווכי תאי פיטום, הכוללים בין היתר היסטמינים. הסימפטומים המרכזיים של התסמונת יכולים להיות דומים מאוד לתסמינים של תסמונת התשישות הכרונית, וניתן לחלות בשתי התסמונות במקביל. לכן, יש קושי להבחין בין שתי התסמונות.<ref>{{Cite journal | last = Akin | first = Cem | date = Aug 2017 | title = Mast cell activation syndromes|url=http://dx.doi.org/10.1016/j.jaci.2017.06.007|journal=Journal of Allergy and Clinical Immunology|volume=140|issue=2 | pages = 349–355|doi=10.1016/j.jaci.2017.06.007|issn=0091-6749}}</ref><ref>{{Cite journal | last = Molderings | first = Gerhard J | last2 = Brettner | first2 = Stefan | last3 = Homann | first3 = Jürgen | last4 = Afrin | first4 = Lawrence B | date = 2011-03-22 | title = Mast cell activation disease: a concise practical guide for diagnostic workup and therapeutic options|url=http://dx.doi.org/10.1186/1756-8722-4-10|journal=Journal of Hematology & Oncology|volume=4|issue=1|doi=10.1186/1756-8722-4-10|issn=1756-8722}}</ref>
<span lang="he" dir="rtl"> תסמונת שיפעול תאי פיטום (MCAS) היא תופעה שבה תאי הפיטום בגופו של חולה משחררים כמויות מוגזמות של כימיקלים המכונים מתווכי [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%90_%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9D תאי פיטום], הכוללים בין היתר היסטמינים. הסימפטומים המרכזיים של התסמונת יכולים להיות דומים מאוד לתסמינים של [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA תסמונת התשישות הכרונית], וניתן לחלות בשתי התסמונות במקביל. לכן, יש קושי להבחין בין שתי התסמונות. </span>


== סימנים וסימפטומים ==
<div style="text-align: right; direction: ltr; margin-left: 1em;">
ב- MCAS, תאי הפיטום של הגוף מגיבים יתר על המידה להשפעות תזונתיות ו/או סביבתיות וגורמות לעודף היסטמינים במחזור הדם. עודף היסטמינים עלול לגרום לדלקת חמורה ולמגוון


רחב של תסמינים. כמעט כל מערכת איברים בגוף יכולה להיות מושפעת מ-MCAS ומכיוון שיכולים להיות מגוון תסמינים, MCAS מאובחן בדרך כלל בצורה לא נכונה.
== <span lang="he" dir="rtl">סימנים וסימפטומים</span> ==
<span lang="he" dir="rtl">ב- MCAS, תאי הפיטום של הגוף מגיבים יתר על המידה להשפעות תזונתיות ו/או סביבתיות וגורמות לעודף היסטמינים במחזור הדם. עודף היסטמינים עלול לגרום לדלקת חמורה ולמגוון רחב של תסמינים. כמעט כל מערכת איברים בגוף יכולה להיות מושפעת מ-MCAS מכיוון שיכולים להיות מגוון תסמינים, MCAS מאובחן בדרך כלל בצורה לא נכונה. [1]</span>


העובדה שתסמינים יכולים להופיע כמעט בכל אזורי הגוף מקשה מאוד על אבחון המחלה. התסמינים יכולים להחמיר להיחלש בתדירות גבוהה. רוב החולים חווים עייפות, חום ורגישות לטריגרים סביבתיים. סימנים ותסמינים נפוצים אחרים הם כדלקמן:  
<span lang="he" dir="rtl">העובדה שתסמינים יכולים להופיע כמעט בכל אזורי הגוף מקשה מאוד על אבחון המחלה. התסמינים יכולים להחמיר להיחלש בתדירות גבוהה. רוב החולים חווים עייפות, חום ורגישות לטריגרים סביבתיים. סימנים ותסמינים נפוצים אחרים הם כדלקמן: [2]</span>


<span lang="he" dir="rtl">- גלי חום, דופק לא סדיר, לחץ דם גבוה או נמוך (לחץ דם ו/או יתר לחץ דם)</span>
<span lang="he" dir="rtl">גלי חום, דופק לא סדיר, לחץ דם גבוה או נמוך (לחץ דם ו/או יתר לחץ דם)</span>


<span lang="he" dir="rtl"> - סחרחורת, סחרחורת, שכחה, ​​דיכאון או חרדה, כאבי ראש, נדודי שינה, חוסר מנוחה</span>
<span lang="he" dir="rtl"> - סחרחורת, סחרחורת, שכחה, ​​דיכאון או חרדה, כאבי ראש, נדודי שינה, חוסר מנוחה</span>


- פריחה בעור
<span lang="he" dir="rtl">- פריחה בעור</span>


<span lang="he" dir="rtl">- דלקת פרקים, כאבי שרירים, כאבי עצמות, אוסטאופורוזיס/אוסטאופניה</span>
<span lang="he" dir="rtl">- דלקת פרקים, כאבי שרירים, כאבי עצמות, אוסטאופורוזיס/אוסטאופניה</span>
Line 21: Line 19:
<span lang="he" dir="rtl">- אנפילקסיס (תגובה אלרגית קשה)</span>
<span lang="he" dir="rtl">- אנפילקסיס (תגובה אלרגית קשה)</span>


<span lang="he" dir="rtl">- ספיגה לקויה ומצוקה במערכת העיכול המובילה לברזל נמוך, לוויטמין D נמוך, לוויטמין B12 נמוך.</span><ref>{{Cite journal | last = Akin | first = Cem | last2 = Valent | first2 = Peter | last3 = Metcalfe | first3 = Dean D. | date = Dec 2010 | title = Mast cell activation syndrome: Proposed diagnostic criteria|url=http://dx.doi.org/10.1016/j.jaci.2010.08.035|journal=Journal of Allergy and Clinical Immunology|volume=126|issue=6|pages=1099–1104.e4|doi=10.1016/j.jaci.2010.08.035|issn=0091-6749}}</ref>
<span lang="he" dir="rtl">- ספיגה לקויה ומצוקה במערכת העיכול המובילה לברזל נמוך, לוויטמין D נמוך, לוויטמין B12 נמוך.</span>


==אִבחוּן==
== <span lang="he" dir="rtl">אִבחוּן</span> ==
<span lang="he" dir="rtl">קשה לאבחן MCAS מכיוון שמקור התסמונת איננו ידוע. בשנת 2010 הוצע קריטריון לאבחון MCAS על ידי ד"ר סם אקין ועמיתיו. אלו קבעו כי אדם יאובחן עם MCAS אם יעמוד בשלושת הכללים הבאים במצטבר:</span>
<span lang="he" dir="rtl">קשה לאבחן MCAS מכיוון שמקור תסמונת איננו ידוע. בשנת 2010 הוצע קריטריון לאבחון MCAS על ידי ד"ר סם אקין ועמיתיו. אלו קבעו כי אדם יאובחן עם MCAS אם יעמוד בשלושת הכללים הבאים במצטבר:</span>


<span lang="he" dir="rtl">- התסמונת משפיעה על שתי מערכות בגוף או יותר, לרבות מערכת העיכול, הלב וכלי הדם, העור או הנשימה.</span>
<span lang="he" dir="rtl">- התסמונת משפיעה על שתי מערכות בגוף או יותר, לרבות מערכת העיכול, הלב וכלי הדם, העור או הנשימה.</span>
Line 30: Line 28:
<span lang="he" dir="rtl">- הסימפטומים משתפרים עם טיפול באנטי היסטמינים.</span>
<span lang="he" dir="rtl">- הסימפטומים משתפרים עם טיפול באנטי היסטמינים.</span>


<span lang="he" dir="rtl">- בבדיקת דם של מטופל, הטריפטאז (אנזים המופרש על ידי תאי הפיטום בשיא של התפרצות סימפטומטית), עולה על 15 נ"ג/מ"ל.</span>  
<span lang="he" dir="rtl">- בבדיקת דם של מטופל, הטריפטאז (אנזים המופרש על ידי תאי הפיטום בשיא של התפרצות סימפטומטית), עולה על 15 נ"ג/מ"ל. [3]</span>


==רופאים==
== <span lang="he" dir="rtl">רופאים</span> ==
<span lang="he" dir="rtl">ישנם מעט מאוד מומחים לתאי פיטום. בארצות הברית מספר שמות מוכרים הם ד"ר לורנס אפרין לשעבר באוניברסיטת מינסוטה כיום בארמונק, ניו יורק. ד"ר. קלם אקין ומריאנה קסטלס מנהלות מרפאת מסטוציטוזה בבית החולים בריגהאם ובית החולים לנשים בבוסטון. רופאים אינטגרטיביים יותר מתחילים להיות מודעים לתסמונת הפעלת תאי הפיטום, אך היא נשארת חמקמקה הן בטיפול והן באבחון.</span>
<span lang="he" dir="rtl">ישנם מעט מאוד מומחים לתאי פיטום. בארצות הברית מספר שמות מוכרים הם ד"ר לורנס אפרין לשעבר באוניברסיטת מינסוטה כיום בארמונק, ניו יורק. ד"ר. קלם אקין ומריאנה קסטלס מנהלות מרפאת מסטוציטוזה בבית החולים בריגהאם ובית החולים לנשים בבוסטון. רופאים אינטגרטיביים יותר מתחילים להיות מודעים לתסמונת הפעלת תאי הפיטום, אך היא נשארת חמקמקה הן בטיפול והן באבחון.</span>


<span lang="he" dir="rtl">בישראל, לאחרונה הוקם בביה"ח מאיר מרכז בין-תחומי שירכז את האבחון והטיפול בחולים עם מחלות אלה שבחלקן מאוד נדירות ומחייבות גישה רב-תחומית. הצוות הרפואי כולל את פרופ' יוסי מקורי (מנהל המרפאה), פרופ' רונית קונפינו כהן, דר' אלון הרשקו.</span><ref>{{Cite journal | last = Cheung|first = Ingrid | last2 = Vadas | first2 = Peter | date = Feb 2015 | title = A New Disease Cluster: Mast Cell Activation Syndrome, Postural Orthostatic Tachycardia Syndrome, and Ehlers-Danlos Syndrome|url=http://dx.doi.org/10.1016/j.jaci.2014.12.1146|journal=Journal of Allergy and Clinical Immunology|volume=135|issue=2|pages=AB65|doi=10.1016/j.jaci.2014.12.1146|issn=0091-6749}}</ref><ref>{{Cite journal | date = Jan 2018 | title = One gene links two different diseases|url=http://dx.doi.org/10.1038/d41586-018-00591-8|journal=Nature|volume=553|issue=7688|pages=252–253|doi=10.1038/d41586-018-00591-8|issn=0028-0836}}</ref><ref>{{Citation | last = Dysautonomia International | title = Dysautonomia International Research Update: POTS, EDS, MCAS Genetics | date = 2015-10-11|url=https://vimeo.com/142039306|access-date=2021-09-28}}</ref>
<span lang="he" dir="rtl">בישראל, לאחרונה הוקם בביה"ח מאיר מרכז בין-תחומי שירכז את האבחון והטיפול בחולים עם מחלות אלה שבחלקן מאוד נדירות ומחייבות גישה רב-תחומית. הצוות הרפואי כולל את פרופ' יוסי מקורי (מנהל המרפאה), פרופ' רונית קונפינו כהן, דר' אלון הרשקו.</span>


==תחלואות נלוות==
==<span lang="he" dir="rtl"> תחלואות נלוות</span> ==
<span lang="en" dir="rtl">MCAS</span> מאובחן לעתים קרובות בחולים שאובחנו בעבר עם תסמונת Ehlers-Danlos (EDS), הפרעת רקמות חיבור תורשתיות, ועם תסמונת טכיקרדיה תנועתית (POTS). שתי תחלואות   <span lang="he" dir="rtl">נלוות לCFS/ME. לפי מקורות מסוימים החפיפה בין EDS, POTS ו- MCAS נובעת בשל ייצור טריפטאז מוגבר.</span>  
<span lang="he" dir="rtl">MCAS מאובחן לעתים קרובות בחולים שאובחנו בעבר עם תסמונת Ehlers-Danlos (EDS), הפרעת רקמות חיבור תורשתיות, ועם תסמונת טכיקרדיה תנועתית (POTS). שתי תחלואות נלוות לCFS/ME. לפי מקורות מסוימים החפיפה בין EDS, POTS ו- MCAS נובעת בשל ייצור טריפטאז מוגבר. [4] עותק נוסף של הגן TPSAB1 מצוין בספרות כגורם אפשרי לייצור טריפטאז מוגבר. גן זה מעורב גם במחלות אימונולוגיות רבות אחרות, כולל פיברומיאלגיה ומחלת ליים כרונית. [5] [6]</span>


עותק נוסף של הגן <span lang="en" dir="rtl">TPSAB1</span> מצוין בספרות כגורם אפשרי לייצור טריפטאז מוגבר. גן זה מעורב גם במחלות אימונולוגיות רבות אחרות, כולל פיברומיאלגיה ומחלת ליים כרונית.
==<span lang="he" dir="rtl"> MCAS ותסמונת עייפות כרונית</span> ==
<span lang="he" dir="rtl">המחקר על הקשר בין תאי פיטום ל- CFS/ME נמצא בחיתוליו. מחקר אחד מצא כי לאנשים שאובחנו כסובלים מ- ME/CFS (בינוני עד חמור) יש כמויות גבוהות יותר של תאי פיטום לא מתפקדים במחזור. [7]</span>


==<span lang="en" dir="rtl">MCAS</span> ותסמונת התשישות הכרונית==
<span lang="he" dir="rtl">בפסגת רופאים בת יומיים בסולט לייק סיטי, יוטה במרץ 2018, דנו הרופאים בקשר בין "תסמונת העייפות הכרונית" לבין תסמונת הפעלת תאי הפיטום. [8]</span>
<span lang="he" dir="rtl">המחקר על הקשר בין תאי פיטום ל- CFS/ME נמצא בחיתוליו. מחקר אחד מצא כי לאנשים שאובחנו כסובלים מ- ME/CFS (בינוני עד חמור) יש כמויות גבוהות יותר של תאי פיטום לא</span> <ref>{{Cite journal | date = 2017 | title=Novel characterisation of mast cell phenotypes from peripheral blood mononuclear cells in chronic fatigue syndrome/myalgic encephalomyelitis patients|url=http://thailand.digitaljournals.org/index.php/APJAI/article/view/30174|journal=Asian Pacific Journal of Allergy and Immunology|doi=10.12932/AP0771}}</ref> מתפקדים במחזור.
<ref>{{Cite web|url=http://www.medscape.com/viewarticle/893858 | title = Mast Cell Activation May Underlie 'Chronic Fatigue Syndrome'| website = Medscape |language=en|access-date=2021-09-28}}</ref>בפסגת רופאים בת יומיים בסולט לייק סיטי, יוטה במרץ 2018, דנו הרופאים בקשר בין "תסמונת העייפות הכרונית" לבין תסמונת הפעלת תאי הפיטום.  


<span lang="he" dir="rtl">דיוויד קאופמן: "ME/CFS הוא תיאור של קבוצת תסמינים, שאיננו אומר דבר על הגורמים לתסמינים, וזו כנראה חלק מהסיבה שכל כך קשה לתסמונת לקבל הכרה. לכן, השאלה היא: מהי הפתולוגיה המניעה את המחלה הזו וגורמת לאדם להרגיש כל כך חולה? אני חושב שהפעלת תאי הפיטום היא אחד מהמרכיבים של הפתולוגיה, אבל אני לא יודע אם מדובר בגורם או בתוצאה ".</span>
<span lang="he" dir="rtl">דיוויד קאופמן: "ME/CFS הוא תיאור של קבוצת תסמינים, שאיננו אומר דבר על הגורמים לתסמינים, וזו כנראה חלק מהסיבה שכל כך קשה לתסמונת לקבל הכרה. לכן, השאלה היא: מהי הפתולוגיה המניעה את המחלה הזו וגורמת לאדם להרגיש כל כך חולה? אני חושב שהפעלת תאי הפיטום היא אחד מהמרכיבים של הפתולוגיה, אבל אני לא יודע אם מדובר בגורם או בתוצאה ".</span>
Line 52: Line 49:
<span lang="he" dir="rtl">סוזן לוין: "אני חושדת ש 50% עד 60% מחולי ME/CFS יש MCAS. זה מושג חדש מאוד." ... מניסיונה של לוין, MCAS מתבטא לעתים קרובות בכך שחולים אינם מסוגלים לסבול מזון או תרופות מסוימות. "אם נצליח להפחית את בעיית תאי הפיטום, נוכל לאפשר נטילת תרופות אחרות לטיפול ב- ME/CFS", אמרה. עם זאת, היא גם הזהירה, "זו תהיה קבוצת משנה, לא לכל חולי ME/CFS יש MCAS".</span>
<span lang="he" dir="rtl">סוזן לוין: "אני חושדת ש 50% עד 60% מחולי ME/CFS יש MCAS. זה מושג חדש מאוד." ... מניסיונה של לוין, MCAS מתבטא לעתים קרובות בכך שחולים אינם מסוגלים לסבול מזון או תרופות מסוימות. "אם נצליח להפחית את בעיית תאי הפיטום, נוכל לאפשר נטילת תרופות אחרות לטיפול ב- ME/CFS", אמרה. עם זאת, היא גם הזהירה, "זו תהיה קבוצת משנה, לא לכל חולי ME/CFS יש MCAS".</span>


==טריגרים נפוצים ==
== <span lang="he" dir="rtl">טריגרים נפוצים</span> ==
הטריגרים להתפרצות התסמינים הם רבים. מגוון רחב של מזונות  שנספגים דרך מערכת העיכול; גורמים סביבתיים הנשאפים דרך האף כגון עובש, סולר וכימיקלים; מתח רגשי או פיזי;<ref>{{Cite journal | last = Frieri|first = Marianne | date = 2018-06-01 | title = Mast Cell Activation Syndrome|url=https://doi.org/10.1007/s12016-015-8487-6|journal=Clinical Reviews in Allergy & Immunology|language=en|volume=54|issue=3 | pages = 353–365|doi=10.1007/s12016-015-8487-6|issn=1559-0267}}</ref><span lang="he" dir="rtl">פעילות פיזית; מגע ישיר בעור עם כימיקלים, ואפילו אור שמש. אמנם קיימות רשימות רבות המתארות את מגוון הטריגרים האפשריים, אך רשימת הטריגרים היא מאוד אינדיבידואלית.</span>
<span lang="he" dir="rtl">הטריגרים להתפרצות התסמינים הם רבים. מגוון רחב של מזונות  שנספגים דרך מערכת העיכול; גורמים סביבתיים הנשאפים דרך האף כגון עובש, סולר וכימיקלים; מתח רגשי או פיזי; פעילות פיזית; מגע ישיר בעור עם כימיקלים, ואפילו אור שמש. אמנם קיימות רשימות רבות המתארות את מגוון הטריגרים האפשריים, אך רשימת הטריגרים היא מאוד אינדיבידואלית. [9] [1]</span>


==טיפולים אפשריים: ==
== <span lang="he" dir="rtl">טיפולים אפשריים:</span> ==
===ויטמין C===
'''<span lang="he" dir="rtl">ויטמין C</span>'''


<span lang="he" dir="rtl">מחקרים רבים מצאו כי ויטמין C מתואם הפוך עם היסטמינים וכי מתן ויטמין C מפחית את רמות ההיסטמינים בדם.<ref>{{Cite journal | last = Clemetson | first = C. Alan B. | date = 1980-04-01 | title = Histamine and Ascorbic Acid in Human Blood | url =http://dx.doi.org/10.1093/jn/110.4.662|journal=The Journal of Nutrition|volume=110|issue=4 | pages = 662–668|doi=10.1093/jn/110.4.662|issn=0022-3166}}</ref>  מספר מנגנונים  כנראה אחראים על כך: עיכוב ייצור תאי הפיטום; הגדלת דיאמי אוקסידאז (אנזים המפרק היסטמינים ונמצא בעיקר במעיים); עיכוב דגראנולציה של תאי הפיטום (ושחרור היסטמינים מלכתחילה), ועיכוב היסטידין דקרבוקסילאז (האנזים היוצר היסטמין).</span><ref>{{Cite journal | last = Molderings | first = Gerhard J. | last2 = Haenisch | first2 = Britta | last3 = Brettner | first3 = Stefan | last4 = Homann | first4 = Jürgen | last5 = Menzen | first5 = Markus | last6 = Dumoulin | first6 = Franz Ludwig | last7 = Panse | first7 = Jens | last8 = Butterfield | first8 = Joseph | last9 = Afrin | first9 = Lawrence B. | date = 2016-04-30 | title = Pharmacological treatment options for mast cell activation disease|url=http://dx.doi.org/10.1007/s00210-016-1247-1|journal=Naunyn-Schmiedeberg's Archives of Pharmacology|volume=389|issue=7 | pages = 671–694|doi=10.1007/s00210-016-1247-1|issn=0028-1298}}</ref><ref>{{Cite journal | last = Mio|first = Mitsunobu | last2 = Yabuta | first2 = Mineko | last3 = Kamei | first3 = Chiaki | date = Jan 1999 | title = Ultraviolet B (UVB) light-induced histamine release from rat peritoneal mast cells and its augmentation by certain phenothiazine compounds|url=http://dx.doi.org/10.1016/s0162-3109(98)00053-8|journal=Immunopharmacology|volume=41|issue=1 | pages = 55–63|doi=10.1016/s0162-3109(98)00053-8|issn=0162-3109}}</ref>; <ref>{{Cite journal | last = Shaik|first = Yazdani | date = 2016 | title=Relationship between Vitamin C, Mast Cells and Inflammation | url =http://dx.doi.org/10.4172/2155-9600.1000456|journal=Journal of Nutrition & Food Sciences|volume=06|issue=01|doi=10.4172/2155-9600.1000456|issn=2155-9600}}</ref>; <ref>{{Cite journal | last= Johnston | first = C S | last2 = Solomon | first2 = R E | last3 = Corte | first3 = C | date = Dec 1996 | title = Vitamin C depletion is associated with alterations in blood histamine and plasma free carnitine in adults.|url=http://dx.doi.org/10.1080/07315724.1996.10718634|journal=Journal of the American College of Nutrition|volume=15|issue=6 | pages = 586–591|doi=10.1080/07315724.1996.10718634|issn=0731-5724}}</ref><ref>{{Cite journal | last= Johnston | first = Carol S. | last2 = Martin | first2 = Linda J. | last3 = Cai | first3 = Xi | date = 1992-04-01 | title = Antihistamine Effect of Supplemental Ascorbic Acid and Neutrophil Chemotaxis|url=http://dx.doi.org/10.1080/07315724.1992.12098241|journal=Journal of the American College of Nutrition|volume=11|issue=2|pages=172–176|doi=10.1080/07315724.1992.12098241|issn=0731-5724}}</ref>
<span lang="he" dir="rtl">מחקרים רבים מצאו כי ויטמין C מתואם הפוך עם היסטמינים וכי מתן ויטמין C מפחית את רמות ההיסטמינים בדם. [10] [11] [12] [13] מספר מנגנונים  כנראה אחראים על כך: עיכוב ייצור תאי הפיטום; הגדלת דיאמי אוקסידאז (אנזים המפרק היסטמינים ונמצא בעיקר במעיים); עיכוב דגראנולציה של תאי הפיטום (ושחרור היסטמינים מלכתחילה), [14] ועיכוב היסטידין דקרבוקסילאז (האנזים היוצר היסטמין). [15]</span>


===מגנזיום===
'''<span lang="he" dir="rtl">מגנזיום</span>'''
כמו ויטמין C, מגנזיום גורם לייצור דיאמי אוקסידאז. נראה כי מחסור במגנזיום מגביר את ייצור תאי הפיטום במקרים מסוימים; לכן תוספת מגנזיום עשויה להועיל בשליטה על חלוקת תאי<ref>{{Cite journal | last = Takemoto|first = Satoshi | last2 = Yamamoto | first2 = Akane | last3 = TOMONAGA | first3 = Shozo | last4 = Funaba | first4 = Masayuki | last5 = Matsui | first5 = Tohru| date = 2013  | title = Magnesium Deficiency Induces the Emergence of Mast Cells in the Liver of Rats|url=http://dx.doi.org/10.3177/jnsv.59.560|journal=Journal of Nutritional Science and Vitaminology|volume=59|issue=6 | pages = 560–563|doi=10.3177/jnsv.59.560|issn=0301-4800}}</ref>הפיטום.


===אנטיהיסטמינים===
<span lang="he" dir="rtl">כמו ויטמין C, מגנזיום גורם לייצור דיאמי אוקסידאז. נראה כי מחסור במגנזיום מגביר את ייצור תאי הפיטום במקרים מסוימים; לכן תוספת מגנזיום עשויה להועיל בשליטה על חלוקת תאי הפיטום. [16]</span>


חוסמי אנטי-היסטמינים מסוג H1 ו- H2 כגון אלגרה (פקסופנאדין), זירטק (צטיריזין), קלריטין (לורטאדין) וזאדיטור/זדיטן (קטוטיפן) מורכבים הם טיפולים נפוצים ל- MCAS
'''<span lang="he" dir="rtl">אנטיהיסטמינים</span>'''


חלק מהחולים משתמשים גם בתוספים צמחיים אנטי -היסטמינים כגון [[quercetin]] או לוקחים דיאמין אוקסידאז (DAO), אנזים המיוצר בדרך כלל על ידי הגוף ומפרק היסטמין.
<span lang="he" dir="rtl">חוסמי אנטי-היסטמינים מסוג H1 ו- H2 כגון אלגרה (פקסופנאדין), זירטק (צטיריזין), קלריטין (לורטאדין) וזאדיטור/זדיטן (קטוטיפן) מורכבים הם טיפולים נפוצים ל- MCAS [17;18]</span>
 
<span lang="he" dir="rtl">חלק מהחולים משתמשים גם בתוספים צמחיים אנטי -היסטמינים כגון quercetin או לוקחים דיאמין אוקסידאז (DAO), אנזים המיוצר בדרך כלל על ידי הגוף ומפרק היסטמין.</span>


<span lang="he" dir="rtl">טיפולים מרשם כוללים את Xolair (Omalizumab), שהוצע כמייצב תאי פיטום אפשרי ומשמש באסתמה אלרגית ובאורטיקריה כרונית.</span>
<span lang="he" dir="rtl">טיפולים מרשם כוללים את Xolair (Omalizumab), שהוצע כמייצב תאי פיטום אפשרי ומשמש באסתמה אלרגית ובאורטיקריה כרונית.</span>


===מעכבי לוקוטרין===
'''<span lang="he" dir="rtl">מעכבי לוקוטרין</span>'''
<ref name="Morgan2007">{{Cite book | date = 2007 | title=Deadly Dermatologic Diseases | first = Michael B. | last=Morgan | first2 = Bruce R | last2 = Smoller | first3 = Stephen C. | last3 = Somach|chapter=Mast Cell Disease (Urticaria Pigmentosa)|url=http://dx.doi.org/10.1007/978-0-387-68858-9_6|location=New York, NY|publisher=Springer|pages=27–31}}</ref>אלה כוללים את מונטלוקסט וזאפירלוקאסט.
 
===מייצבי תאי פיטום===


<ref name="Morgan2007" />אלה כוללים נתרן קרולין דרך הפה (Gastrocrom) ו- [[Ketotifen]] {(Zaditor/Zaditen)
<span lang="he" dir="rtl">אלה כוללים את מונטלוקסט וזאפירלוקאסט. [17]</span>


===סָאוּנָה===
'''<span lang="he" dir="rtl">מייצבי תאי פיטום</span>'''


ישנן עדויות נקודתיות לכך שסאונה עשויה להיות שימושית באורטיקריה (חרלת או סרפדת בעברית) שהיא עמידה להיסטמין. זהו מצב עור אלרגי הכולל הפעלה של תאי פיטום וייצור עודף<ref>Magen, Eli (2014). [http://www.espalibrary.eu/media/filer_public/5e/18/5e180886-9aa4-4d26-9ff2-158689f0fbcc/38034.pdf "Beneficial Effect of Sauna Therapy on Severe Antihistamine-Resistant Chronic Urticaria"]. ''Israeli Medical Association Journal''.</ref>היסטמינים.
<span lang="he" dir="rtl">אלה כוללים נתרן קרולין דרך הפה (Gastrocrom) ו- [Ketotifen] {(Zaditor/Zaditen) [17]</span>


==לקריאה נוספת==
'''<span lang="he" dir="rtl">סָאוּנָה</span>'''
- הערך באנגלית [[Mast cell activation syndrome]]


==הפניות==
<span lang="he" dir="rtl">ישנן עדויות נקודתיות לכך שסאונה עשויה להיות שימושית באורטיקריה (חרלת או סרפדת בעברית) שהיא עמידה להיסטמין. זהו מצב עור אלרגי הכולל הפעלה של תאי פיטום וייצור עודף היסטמינים. [25]</span>
</div><!--End temporary setting of whole page as Hebrew left to right language -->
{{Reflist}}


[[Category:Hebrew-language articles]]
==  <span lang="he" dir="rtl">לקריאה נוספת ורשימת מראי מקום שמתאימים למספרי מראי המקום שלעיל</span> ==
<span lang="he" dir="rtl">- הערך באנגלית [[Mast_cell_activation_syndrome]]</span></div>
Please make sure your edits are consistent with MEpedia's guidelines. By saving changes, you agree to the Terms of use, and you irrevocably agree to release your contribution under the CC BY-SA 3.0 License and the GFDL. You agree that a hyperlink or URL is sufficient attribution under the Creative Commons license.
Cancel Editing help (opens in new window)

Templates used on this page:

This page is a member of 3 hidden categories:

Retrieved from "https://me-pedia.org/wiki/Mast_cell_activation_syndrome/he"